רד"ק על הושע ד:טז

כי כפרה סוררה. כמו הפרה הרעה שמעקלת ומעוותת עצמה תחת העול ולא יוכל אדם לחרוש בה כן סרר ישראל מתחת אלהיהם שקבלו עליהם עול התורה והמצוה אשר צום ועוותו עצמם מתחת העול ופרקו מעליהם עול המצות:

עתה ירעם ה' ככבש במרחב. לולי שסרר היה רועה אותם ה' בשפע כמו הכבשים במרחב ר"ל ככר נרחב שרועים כרצונם וכן אמר ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב:

וכבש. שם כלל על כבשים רבים כמו ויהי לי שור וחמור וכן פירש אדוני אבי ז"ל, וי"מ עתה ירעם בארצם ככבש יחידי במרחב שהוא צועק והולך אילך ואילך ואינו שוקט ואינו רועה ויונתן תירגם ארי כתורא וגו' וענין סוררה וסרר ענין העוות והשתנות מהמנהג וכן בן סורר ומורה והדומים לו: