רד"ק על הושע ג:ב

ואכרה לי. דגש הכ"ף לתפארת הקריאה כדגש קו"ף מקדש ה' ושרשו כרה מן וגם מים תכרו מאתם רוצה לומר קניתיה לי לאשה, וטעם בחמשה עשר כסף, תירגם יונתן ופרקתינון במימרי ביום חמשא עסר לירח ניסן, ועוד פירשו בו בזכות אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים:

וחומר שעורים ולתך שעורים. הם גם כן ט"ו כי החומר עשר אפות כמו שנאמר כי עשרת הבתים חומר, ולתך הוא חצי חומר, ופירש רב סעדיה גאון ז"ל חומר ולתך שהם ט"ו כנגד משה ואהרן ומרים וי"ב שבטים שיצאו ממצרים, ויש לפרש לענין שפירש המתרגם חמשה עשר כסף ט"ו בניסן יהיה פירש חומר ולתך מספר הימים משיצאו ישראל ממצרים עד שבאו מדבר סיני וקבלו שם את התורה כי חומר הוא שלשים סאים ולתך ט"ו הנה מ"ה וט"ו ימים שנשארו מניסן ושלשים של אייר הרי מ"ה, ומה שאמר שעורים שהוא מאכל הבהמות לפי שרוב העם שיצאו ממצרים עד שקבלו את התורה היו כבהמות כסוס כפרד אין הבין עובדים בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה ומשקבלו את התורה נפקחו עיניהם ושרתה עליהם רוח השכל והבינו וידעו. וכתב רש"י כי מצא כתוב בשם רב האי ז"ל ואכרה לי קצבתי פדיונה לנגדי בדמים קלים האומר ערך נפשי עלי אם מבן ששים שנה ומעלה ט"ו כסף, וחומר שעורים ערך הזכר מבן עשרים עד ששים חמשים שקל כסף והם דמי פדיון זרע חומר שעורין שגם הוא חמשים שקל:

ולתך שעורים. דמי פדיון זרע לתך שעורים עשרים שקלים וחמשה שקלים ערך מבן חדש ועד בן חמש ומבן חמש עד בן עשרים עשרים שקלים הרי כ"ה, ויונתן תירגם כסף בפני עצמו לא חברו עם חמשה עשר, ותרגם ויהבית כסף וגו':