רד"ק על הושע יב:ב

אפרים רועה רוח ורודף קדים. בעבדו העגלים דומה למי שפותח פיו אל הרוח ורועה אותו כי לא יחיה ממנו:

ורודף קדים. כפל הענין במלות שונות וזכר קדים כי היא הקשה שברוחות ומזקת לבני אדם כן הם לא די שלא הועילה להם עבודת העגלים אלא שהזיקה להם:

כל היום כזב ושוד ירבה. אינו חוזר בו מרשעו אלא כל הימים מרבה כזב שהיא עבודת העגלים וכן מרבה בשוד ושבר שיבא עונש בעבודתם ועם כל זה לא יבין ולא ישיב מעבודת העגלים לעבודת האלהים יתברך אלא מה עושה כשתבא אליו צרות האויב כרתו ברית עם אשור לעזרם וכן עם מצרים פעם עם זה פעם עם זה:

ושמן למצרים יובל. שהם מובילים השמן למצרים לשחד כי השמן בא להם למצרים ולשאר ארצות מארץ ישראל כמו שכתוב בנבואת צר יהודה וישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך ואמר בישעיה ותשורי למלך בשמן כי היתה א"י ארץ זית שמן: