רד"ק על בראשית ט:ב

ומוראכם, כמו שאמר בברכה ראשונה וכבשה ורדו;

וחתכם, שרשו חתת, והאחד ממנו, העשוי לבלי חת (איוב מ"א) כמו פח, פתים, פתכם.

בכל אשר תרמש האדמה, קשר תחלה ומוראכם עם מלת על ואחר כן עם בי"ת השמוש, ושני הקשרים נכונים בלשון, ואמר בכל חיה שתרמש על האדמה.

וכן ובכל דגי הים, שאינם רומשי האדמה ואינם עמכם ביבשה, ואעפ"כ בהם יהיה מוראכם כי בידכם נתנו. ואע"פ שזכר כל חית הארץ ובהמה וחיה בכלל הוסף עוד בכל אשר תרמוש לרבות השרצים והעקרבים, כי כולם רומשים על האדמה וכולם בכלל, ואמר תרמש נקבה, כי לכולם יש נפש חיה אפי' לקטני קטנים כי כולם מתנועעים ואין תנועה בלא נפש: