רד"ק על בראשית ח:ו

ויהי מקץ ארבעים יום, משהתחילו לחסור המים. והנכון בעיני כי פירושו משנחה התבה על הרי אררט כי היאך ידע נח כשהחלו המים לחסור אבל כשנחה על הרי אררט ידע, שהרגיש שהתבה נחה על דבר קשה והמתין עוד ארבעים יום למען יחסרו עוד המים וישלח אחד מן העופות לראות אם ימצא אילן מגולה עדיין.

את חלון התבה אשר עשה, הוא הצוהר שאמר צהר תעשה לתבה, ושלח משם את העורב. יש לשאול אם נח ידע יום שפסקו הגשמים כמו שכתבנו למה לא פתח את חלון התבה מיד אחר שאין גשם יורד? ויש לפרש כי עדיין פחד נח כי בהתרומם גלי המים ושאונם יגיעו המים למעלה ויכנסו בתבה דרך החלון לפיכך לא פתחה עד שנחה התבה על ההרים והמתין עוד ארבעים יום, ואז ידע כי חסרו המים מלהתרומם ולא פחד שיכנסו בתבה, ופתח החלון לראות ולשלח העורב: