רד"ק על בראשית ח:כב

עד כל ימי הארץ, כתב החכם ר' אברהם, באמרו כל ימי הארץ לראות כי יש לה קץ קצוב.

זרע וקציר, חלק השנה לשני חלקים זרע וקציר ואחר כן לארבע תקופות, קר וחם, קיץ וחורף. ואמר יום ולילה, כי בארבע התקופות יחלקו היום והלילה בשעורם בתוספת היום וחסרונו ובתוספת הלילה וחסרונה, ובהשוואתם הכל לפי התקופות הארבעה, ובכלם בין היום ובין הלילה עשרים וארבע שעות והחסרון והתוספת לפי שינוי המקומות והתקופות.

ואמר לא ישבתו מלמד ששבתו בשנת המבול, ואמת כי זרע וקציר שבת וכן קר וחם וקיץ וחרף שבתו למקבלים וכן יום ולילה, כי לא הבדילו בין יום ולילה בתבה, ואפשר כי בארבעים יום וארבעים לילה שהיה הגשם לא היו השמש והירח והכוכבים מאירים, כי היו מעננים כל אותם הימים. ובדרז"ל (ב"ר ל"ד) אמר ר' יוחנן לא שמשו מזלות כל שנים עשר חדש, א"ל ר' יונתן שמשו, אלא שלא היה רשומן ניכר. רבי אליעזר ור' יהושע, ר"א אומר לא ישבתו, לא שבתו, ר' יהושע אומר לא ישבתו מכאן ששבתו. ועוד בדבריהם ז"ל (שם) ר' שמעון בן אלעזר אמר משום ר' מאיר וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו, חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו טבת וחצי שבט חרף, חצי שבט אדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר, חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ, חצי אב אלול וחצי תשרי חום; ר' יהודה היה מונה מתשרי ור' שמעון היה מונה ממרחשון: