רד"ק על בראשית ו:יג

ויאמר קץ כל בשר, הגיע קצם לכלותם מן העולם, או הקץ שנתתי הם כמו שכתבנו; והנה לא שבו אבל השחיתו מאד יותר.

בא לפני, פרשנוה הגיע לפני, כמו "כי עלתה רעתם לפני" (יונה א') כלומר הקץ שהוא גמול מעשה הרע שבא לפני, הגיע, והנה טעם בא, לקץ ולמעשה הרע.

כי מלאה הארץ חמס מפניהם, וטעם מפניהם דבק עם בא לפני, כלומר בא לפני מפני מעשה החמס שהגדיל לעשות. וארז"ל (ב"ר ל"א) בא וראה כמה גדול כח של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם גזר דינם אלא על חמס.

משחיתם, כיון שהשחיתו את דרכם על הארץ שהפקדתים שיהיו שליטים עליה הנני משחיתם ממנה.

את כמו מן, וכן "כצאתי את העיר" (שמות ט') הם יצאו את העיר (בראשית מ"ד) והדומים להם, או פירש עם הארץ, כי כיון שכסה המים הרי היא נשחתה וחזרה לתהו ובהו; ורז"ל פירשו (ב"ר פ' ל"א), כי שלשה טפחים של עומק המחרישה נמחו ונטשטשה.