רד"ק על בראשית מג:יא

אם כן אפוא, שלא אוכל לעכבו עתה,

זאת עשו לכפר פני אדני הארץ.

מזמרת הארץ, מהדברים המשבחים את הארץ.

מעט צרי מעט דבש, הצרי והדבש היו מוציאין מארץ ישראל לשאר ארצות כמו שנאמר בפרשת צור, יהודה וארץ ישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן (יחזקאל כ"ז י"ז) וצרי הוא הנקרא בלסמא.

נכאת, פירשו בב"ר (צ"א, יא) שעוה, ולוט, מסתוכי. ופירשו דבש בריא כאבן. והגאון ר' סעדיה פירש צרי טריאקי. נכאת, כריב, ולוט שיך בלוט, והוא הנקרא ערמון.

בטנים, הם הנקראים צנובר (?), ובערבי פציולש בלע"ז.

ושקדים, ידוע. ובב"ר משח דלוזים, משח דבטים, והשקדים נקראים לאון בערבי: