רד"ק על בראשית ד:א

והאדם ידע את חוה אשתו, כיון שנולד לו כח התאוה ובאשתו גם כן, ידעה והרתה ואחר כן ילדה לשבעה חדשים או לתשעה, ואין ראיה מזה שהרתה וילדה ביום אחד כדברי הדרש (ב"ר כ"ב) שהרי בשרה אמר כן "ותהר ותלד שרה".

ותלד את קין, ילדה בן שקראה שמו קין. שאמרה קניתי איש את ה', ואע"פ שהם שני שרשים בענין אחד, רז"ל פירשו קניתי איש את ה', המצאתי בעולם איש שלא היתה בריאתו כאחד ממנו וקניתיו עם השם כי הוא שם בו חלקו שנפח בו נשמה, וקניתי, כענין קונה שמים וארץ (י"ד כ"ב) כלומר שהמציא את העולם, וסמכה המעשה לעצמה לפי שהיא עיקר המצאת הולד ובבטנה נוצר וגדל עד שיצא. ולא זכרה אלא שם המיוחד לבדו, ולא זכרה אלהים עמו, כי בנין העולם נשלם בהולד קין, כי אחר שהחלו היצורים לעולם להוליד והעולם מכאן ואילך הולך וגדל ורבה כמנהג העולם כמו שאמר אשר ברא אלהים לעשות, ועל בנין העולם נזכר אלהים כמו שפירשנו, ומכאן ואילך נזכר פעם השם הנכבד פעם אלהים, ובמקומות מעטים שניהם כאחד והכל יש לו טעם. והחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב בו "ואין שם זכר מלת אלהים, כי הנה נמצא במין כאשר הוא למעלה בעצמים" ומה טוב פירושו למבין: