ולא ידע אתו מאומה, לא היה מסתכל ונזקק לשום דבר שהיה לו אלא היה הכל מטיל עליו, ומה שיעשה הוא יהיה עשוי לבד מענין מאכלו שלא היה עוזב בידו, לפי שהיה מעם אחר כמו שאמר (להלן מג:לב) "כי לא יוכלו המצרים לאכל את העברים לחם". ויש דרש (ב"ר פו:ו) לחם זה אשתו, ולשון נקייה.
ויהי יוסף יפה תואר, אמר זה לפי שאמר "ותשא אשת אדוניו":