רד"ק על בראשית לז:לה

ויקמו כל בניו וכל בנותיו, בתו וכל כלותיו שהם כמו בנותיו. בב"ר (שם) ר' יהודה אומר תאומה נולדה עם כל שבט ושבט ונשאום לנשים. ר' תנחומא אומר וכל בנותיו, חדא הות הלואי קברה אלא אין אדם נמנע לקרא לחתנו בנו ולכלתו בתו.

שאלה, עד הקבר אתאבל עליו,

וטעם אל בני, כלומר אני הולך אליו ואאסף אל עמיו.

ויבך אתו אביו, אמר אביו, שהראה בו אביו אהבת אב על הבן העובד אותו, כי היה עמו תמיד, כי אע"פ שהיה רועה עם אחיו רוב פעמים היה עומד עם אביו ועובד אותו, ובכל שעה שהיה צריך לעבודתו היה זוכרו ולא היה יכול להתאפק מלבכות. ובדרז"ל (ב"ר פ"ד) ויבך אתו אביו זה יצחק; ואמת כי חי היה יצחק כשנמכר יוסף וחיה אחר מכירתו י"ב שנה, כיצד, יצחק גדול מיעקב ס' שנה שנאמר "ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם" וכשמת יצחק שהיה בן מאה ושמנים, היה יעקב ק"כ. וכשהיה בן ק"ל כשבא למצרים היה יוסף ל"ט, חסר עשר שנים, זו שמת יצחק עד שהיה בן ק"ל היה יוסף בן ל"ט הנה היה יוסף בן כ"ט כשמת יצחק: