רד"ק על בראשית ל:לה

ויסר, לבן הסירם מן הצאן כמו שאמר לו יעקב.

העקודים, זכר עקודים במקום נקודים כי עקודים הם נקודים אלא שעקודים ר"ל על נקודת היד והרגל לבד, מענין ויעקוד את יצחק בנו (כ"ב ט') כשרוצים לגזוז הצאן קושרים אותו ביד וברגל, ונקודים כולל נקודות כל הגוף, ובא להודיע באמרו עקודים, כי לבן דקדק בהסרת הנקודים כי אפילו אותן שלא היתה נקודתן אלא ברגלים לבד הסיר לבן מן הצאן ואין צ"ל אותן שנקודתם בכל הגוף, ואחר כך כלל ואמר כל אשר לבן בו, כל מי שיהיה שום לבנונית בו בין מעט בין הרבה, ולבן יהיה תואר כחבריו ופירושו כל מי שהיה צמר לבן בו רוצה לומר בחלק ממנו, ויחסר המתואר, כמו כעדר הקצובות (ש"ה ד') והדומה להם.

ויתן ביד בניו, לבן נתן אותם שהסיר,