רד"ק על בראשית כט:ב

רבצים עליה, סמוך לה, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב') והדומים לו רבים.

והאבן גדולה, לפי שלא היו שם מים אחרים להשקות צאן אנשי העיר שמו אבן גדולה על פי הבאר כדי שלא יוכלו להשקות אלא בהיותם יחד וישקו זה אחר זה, ואם ישקו זה לבדו וזה לבדו ישאב כל אחד לנפשו והנשארים בשקת ילכו לבטלה וישפך עד שלא יבא האחר, ואפילו יהיו בשקת לא ישקה מהם הבא אחרי כן כיון שעמדו שאובים שעה או שתים, כי לא ישתו הצאן לרצונם כן אלא השאובים לשעתם, לפינך שמו אבן גדולה על פי הבאר שלא יוכלו להסיעה עד שיהיו יחד כל אנשי העיר: