רד"ק על בראשית כז:לז

ויען וגו', למה שאמר הלא אצלת לי ברכה ענהו הן גביר. ואת כל אחיו, כמו שאמר לאחיך, והם בני עשו, כמו שפירשנו.

סמכתיו לו, שיהיו סמוכים לו וקרובים לו לעולם, וכן רוח נדיבה תסמכני (תהלים נ"א) שתהיה סמוכה וקרובה לו, או יהיה פירושם סעד ומשען, ויהיה חסר בי"ת השמוש כאלו אמר ובדגן ובתירוש.

ולכה אפוא מה אעשה, מה ברכה נשארה לך אחר זה, וכן מה לך אפוא (ישעיה כ"ב):