רד"ק על בראשית כה:כג

ויאמר ה' לה, ע"י הנביא, היה אברהם או שם.

שני גיים, בשני יודי"ן וקרי בוי"ו יו"ד. ודרשו (ע"ז י"א) הכתב כמו גאים, זהו רבי ואנטונינוס, והקרי כמשמעו גוים כמו שאמר ושני לאומים.

ויתכן שיאמר ג"כ גוים בשני יודי"ן בשקל איים, אלא שלא מצאנוהו בקרי. והנה רז"ל נשתמשו בשם בהנעת הי"וד עין הפעל ואמרו (יבמות דף ע"ו) אבל בגיותן לית בהן. ואמרו גיות בשקל אלמנות חיות. ואמר לה הנביא בשם ה' כי זה השנוי שמצאה בעצמה סימן על שני עובריה למה שעתידין להיות כי שני גוים יהיו, ולא יהיו לגוי אחד כמו שהם ברוב הנולדים מאב. אחד ומאם אחת, והסימן כי גם בבטן רצים זה כנגד זה והוא לאות כי כן יעשו משיולדו ויעמדו על דעתם יהיו לעולם זה כנגד זה וזה אויב לזה.

ושני לאומים, כבר כתבנו כמה פעמים כי מנהג הכתוב בכפול הענין שישנה המלות.

ממעיך יפרדו, משיצאו ממעיך יראה בהם שהם נפרדים זה מזה שהאחד יצא אדמוני כלו כאדרת שער והאחד כשאר הבנים וכן יהיו נפרדים במעשיהם כשיגדלו כמו שאמר, כי זה יהיה איש ציד וזה יהיה איש תם, וכן יהיו נפרדים בלבבות כי זה ישנא את זה לעולם.

ולאם מלאם יאמץ, לעולם לא יהיו שוים ביכולת אלא האחד יגבר על חבירו לעולם. למ"ד מלאם רפה ודינה להדגש וכמוה רבים כמו, מבציר אביעזר (שופטים ח' ב') מגבורתם כושים (יחזקאל ל"ב) והדומים להם.

ורב יעבוד צעיר, לא זכר עמהם מלת את שהיא מורה על הפעול. והנה הדבר מסופק ולא באר מי יעבוד את חבירו, הרב את הצעיר או הצעיר את הרב, אלא שיש בו מעט ביאור, כי ברוב הפועל הוא הראשון אלא בדברים שאין לספק בהם, כמו אבנים שחקו מים (איוב י"ב) מים תבעה אש (ישעיה ס"ד) והיה זה שלא התבאר הענין בנבואה הזאת לפי שפעמים יעבוד רב את הצעיר, כמו שהיה בימי דוד ופעמים יעבוד הצעיר את הרב כמו שהוא היום, ומעט הביאור שיש בנבואה זו, כי רוב הימים הרב יעבוד את הצעיר לפיכך היה הפועל ראשון, וכן יהיה אחר שוב שביתנו. ורב ר"ל הגדול בזמן יציאתו לעולם ואע"פ שהזמן מועט קרא אותו היוצא ראשון רב והשני היוצא אחריו צעיר, וכן, לא רבים יחכמו (איוב ל"ב) גדולים בשנים: