רד"ק על בראשית כא:כ

ויהי אלהים את הנער, שהצליחו במעשים רבים.

ויגדל, בעושר ובנכסים. ונער מתרגם רביא. וקשת תאר בפלס גנב סלה, ר"ל עושה הקשתות או יורה בהם וכן תרגום אונקלס רביא קשתא.

ויהיה פירש רובה כמו יורה, ר"ל שהיה יורה בקשת, והיה רבה שבא בריש ובבית מבעלי הכפל וימררוהו ורבו (מ"ט כ"ג) השמיעו אל בבל רבים (ירמיה נ') יסבו עלי רביו (איוב י"ו י"ג) ויהיה חסר בית השמוש כאלו אמר רובה בקשת, והיה קשת שם בשקל שבת. ונכתוב הספור הזה כי בנין היו קשתם ממנו, וממנו למדו, לפינך נאמר ידו בכל, כי מרוב גבורתם וידיעתם במלחמת הקשת הם פושטים ידיהם בכל, וכן ראינו בני קדר שהיו מבניו שהיו גבורים יודעים בקשתות כמו שאמר ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו (ישעיה כ"א) וראוי לאדם ללמוד מלאכת אביו, כמו שאמרו בחירם ואביו איש צורי וכו'. וארז"ל (ערכין ד' י"ו) מכאן שחייב אדם ללמוד מלאכת אביו ואמרו בני יעקב רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו (מ"ז ג'):