רד"ק על בראשית כ:יז

וירפא אלהים את אבימלך, שחזרה לו התאוה כראשונה.

ואת אשתו ואמהתיו וילדו, שהגיע לזמן הלידה ולא יכלו ללדת, ואע"פ שתאריך הלידה לשאר נשים היושבות על המשבר יום או יומים או יותר לפעמים, הנה אחזום חיל ביום שנלקחה שרה ולא יכלו ללדת כל היום ההוא וכל הלילה וכן יום המחרת עד אחר תפלת אברהם וידוע הוא שיעשה אדם רפואה לאשה היושבת על המשבר ואין בית המלך חסר רופאים בקיאים, ובאמת ניסו בהם הדברים המועילים ולא הועילו להן אז ידעו כי אצבע אלהים היא.

ומלת וילדו שבה לאשתו ואמהותיו או גם לאבימלך, וענינו הוצאת זרע. ואונקלס תירגם ואיתרוחו, ואפשר כי דעתו על הלידה, ואמר ואתרוחו ולא אמר וילדו בעבור העצר שהיה להם מלדת, או היה דעתו כדעת רז"ל (ב"ק צ"ב) שאמרו כי עצירת הנקבים היתה בהם שלא היו יכולים להפנות לא לגדולים ולא לקטנים: