רד"ק על בראשית ב:יט

ויצר, ביו"ד אית"ן לבד ויו"ד השורש נעלמה מהכתיבה, ופירושו וכבר יצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים, ובכלל חית השדה הבהמה כמו שפרש בפסוק ויקרא האדם, ונוצרו מן האדמה טרם האדם; וכיון שברא האדם ואמר לו שימשול בהם, הביאם לפניו לאמר שימשול על כולם כמו שהיה רואה אותם, כעבד לפני מושל, ושיקרא להם שמות לפי טבעם הנתון בהם כפי חכמתו שנתן האל בו יותר על כולם.

וטעם לראות, שיהיו רואים ויודעים הבאים אחריו חכמתו כי קרא להם שמות במקובל בידם בן מפי אב השמות שקרא לכל אחד לפי טבעו שידע בו בחכמתו. והנה ידע אדם בשעה שראה אותם טבע כל אחד מהם ומנהגו ראה חכמה יתירה שנתן ה' בלבו בזוכרו העוף אמר שנוצר מן האדמה וביצירתו אמר שנוצר מן המים? מזה ומזה נברא כלומר מן המים הסמוכים ליבשה וזהו מה שאמרו רז"ל (חולין כ"ז) מן הרקק נבראו, או אמר מן האדמה כי מן האדמה הביאו אל אדם כי שם גידולו כמו שאמר "ועוף יעופף על הארץ" ולא זכר דג הוש כי לא יתכן לפי הטבע שנתן בהם האל שיבאו לפני האדם, כי אין חיותם כי אם במים, וכשיוצאים מן המים ימותו, גם אין להם כלי ההליכה אלא כלי השיטה; והשמות שיקראו לדגי הים הוא שם מוסכם מצידי הדגים לפיכך שמותם משתנים לפי שנוי המקומות. מה יקרא לו, מה שם יקרא לו.

וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה, פירוש, וכל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם, הוא שמו, וכן מקום שם קבר (יחזקאל ל"ט) כמו מקום קבר שם, וכן רבים. ופירוש הוא שמו, הוא שמו הנאות לו לפי טבעו, ובנפש חיה כלל כל המתנועעים. ואמר לו, כנגד הגוף. ומה שאמר נפש חיה, לפי שהוא כלל לכל אשר קרא האדם שמות, והביאם לפניו קודם שיצר האשה כדי שיתבונן בהם שיראה אותם כולם זכר ונקבה ולעצמו לא ראה נקבה, והתבונן בזה כי לטובתו ולכבודו עשה האל זה: