רד"ק על בראשית יט:לב

לכה, כבר פירשנו כי מלת לכה, לכו, הבה, הן ענין ההסכמה והעזר איש מחברו לפיכך לא ישמרו בהן יחיד ורבים זכר ונקבה, כי הם כענין שם:

נשקה את אבינו יין, כלומר עד שישתכר ולא ידע מה לעשות ונשכבה עמו, כי בידיעה לא שכב עם בנותיו, חלילה לתרבות אבינו שיעשה דבר נבלה. והודיענו בספור הזה כי אפילו אותם שאינם בני תורה ירחיקו באלה התועבות אף כי בני תורה שראוי להם שירחיקום, וכל הספור הזה נכתב כדי להודיע תולדות עמון ומואב כי מבני לוט היו שתי האומות האלה והאל נתן להם ארץ נחלה לאהבת אברהם אבינו שהיה לוט בן אחיו ומרבית ביתו, ומנע את ישראל שלא יצורו אותם ולא יתגרו בם מלחמה, כי לא נתן מארצם עד מדרך כף רגל כי לבני לוט נתן אותה ירושה. ונחיה מאבינו זרע, כי מי שלא ישאיר זרע הרי הוא מת אם לא ישאיר אחריו דבר שיזכור שמו בו: