רד"ק על בראשית יח:כא

ארדה נא ואראה, ענין הירידה באל יתברך פירשנו בפסוק וירד ה' לראות את העיר. ואמר ואראה כמו שאמר, סר לראות (שמות ג׳:ד׳) אע"פ שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך נכתב זה ללמד לבני אדם שלא ימהרו במשפטם שהרי האל אמר לראות, ואמר ואראה, וענין הראייה להתבונן במעשה ההוא אם יש דרך לפוטרם מן העונש, כאדם שנושא ונותן בדין. ובזה הלשון פתח לאברהם דרך, שאמר ואראה, כדי שיתבונן אברהם ויראה אם ימצא להם ליפטר, וכדי ללמדו משפט האל, לפיכך אמר ויגש אברהם.

ולפיכך אמר הכצעקתה, אם כצעקה הבא אלי עשו אז הם חייבים כלה, כלומר לעשותם כלייה אם הם עשו כמו אותה הצעקה. ואם לא, פירש ואם אינם חייבים כלייה לפי מה שעשו הכל אדעה, וארצה שיתבונן אברהם בזה וישאלני ויחקר משפטי כדי שילמד וילמד. הכצעקתה במפיק ה"א, ר"ל צעקת סדם כי היא אם לכל הערים, ויש דרש כי על ריבה אחת שהרגוה בשביל שנתנה פת לעני (סנהדרין ק"ט:):