רד"ק על בראשית טו:ג

ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע, ואתה אמרת לי ואעשך לגוי גדול ושמתי את זרעך כעפר הארץ. וכאשר אמר אברם לאל יתברך כל זה לא שחשב שישקר לו בהבטחתו חלילה, אלא חשב אחת משתים, או שחטא לאל אחר הבטחתו שתאבד ממנו ההבטחה בענש החטא, או שחשב כי הזרע שאמר לו יהיה אחד מבני משפחתו שהוא חשוב כזרעו וכן ודובר שלום לכל זרעו (סוף אסתר) שר"ל לכל בני משפחתו או הגדל עמו. ובן ביתי, שהוא חשוב לו כזרעו כמו אליעזר שהיה מושל בכל אשר לו לפיכך אמר לו הן לי לא נתתה זרע כלומר אם לא יהיה מגופי לא אחשב מתנה זאת שנתת לי לטובה, ומעת שהבטחתני לא נפקדה אשתי ומה תקותי בעולם הזה שיהיה בן ביתי יורש אותי: