רד"ק על בראשית א:ב

תהו ובהו, ענין שממון וריקות והוא"ו בשניהם תמורת ה"א למ"ד הפעל.

תהום, לשון נקבה, וכן "בהעלות עליך את תהום" (יחזקאל כ״ו:י״ט) "תהום רוממתהו" (שם ל"א) ובלשון זכר "תהום אל תהום קורא" (תהילים מ״ב:ח׳) והוא מקום המים הרבים ורבוי המים בכלל הוא שיקרא תהום.

ורוח אלהים, פירוש רוח הרצון והחפץ, כמו "ורוח לבשה את עמשי" (ד"ה א' י"ב) וכן "יען היתה רוח אחרת עמו" (במדבר י״ד:כ״ד) או פירוש רוח, האויר היסודי, וסמך אותו לאלהים לפי שהיתה חזקה, כי כן מנהג הלשון כשירצה להגדיל הדבר סומך אותו לאל, כמו "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג׳:ג׳) "ארזי אל" (תהלים פ').

מים, הוא לשון רבים גם לא יתפרדו, ונאמר מים בלשון שנים לפי שנחלקו לשני מחלקות שהבדיל הרקיע בין מים העליונים למים התחתונים: