רד"ק על יחזקאל ז:יג

כי המוכר. טעם כי אל החרון שזכר כי חרוני יהיה עליהם שלא ישוב המוכר אל הממכר כמו שהוא המשפט בעודם בארץ ישראל בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו אבל הם חרה אפי בם ולא ישובו אל אחוזתם ביובל כי בגלות יהיו:

ועוד בחיים חיתם. ואע"פ שיהיו בחיים לא ישובו אל ממכרם כי בארץ אחרת יהיו גולים:

חיתם. נפשם כמו וחיתם בקדשים וחיתו באור תראה:

כי חזון אל כל המונה. כי כשנאמר החזון אל כל המונה:

לא ישוב. לא היו שבים מרשעם כשהיו מזהירים אותם הנביאים השכם והערב:

ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו. וכל אחד היתה שקועה נפשו בעונו לא יתחזקו לשוב אל הנכונה ותרגם יונתן הפסוק כן ארי מזבינא לזבינא לא יתוב וגו' כבעמוד. בפסוק של מעלה כי חרון ברי"ש ובזה הפסוק כי חזון בזי"ן וסימן רז: