רד"ק על יחזקאל כא:כ

למען למוג לב. אמר כאן מלת הטעם ואות הטעם כי די לו אם יאמר למען מוג לב או למוג לב מבלי זכר למען והיא לתוספת דבר ולחזק הדבר ופירושו בעבור שימס לבבם וירבו מכשוליהם:

והרבה. מקור בשקל והחיה אותם הזנה הזנו:

על כל שעריהם נתתי אבחת חרב. פי' ענין בעתה כמו אבעת בך כך פירשוהו המפרשים לפי ענינו כמו ברק חרב והדומה לו ויש מפרשים אבחת טבחת בחלוף אל"ף בטי"ת באלפא ביתא דא"ט ב"ח ויונתן תירגם קטלי חרבא:

אח עשויה לברק. אוי וכן אמר אח וכן תירגם יונתן ווי. ואחי רבי משה ז"ל פירש ענין אנחה ונפלה הנו"ן כנו"ן אמן מאמת אמר כי זאת החרב עשויה לברק המעשה שנפל בה והיא המריטה נעשה בה לברק כלומר להיות ברק להפחיד בה בני אדם:

מעטה לטבח. לפי ענינו כמו הוחדה כמו שאמר למען טבוח טבח הוחדה ואין למלה הזאת חבר לפי הענין. ואדוני אבי ז"ל כתב כי פירושו מלשון והוא עוטה מעיל אך מעטה מבנין פועל הדגוש כמו מגולה מן גלה מכוסה מן כסה וענינו כענין לוטה בשמלה כלומר מעוטה עד עתה שגלתה לטבח ויונתן תירגם וי חרבא אשתליפת למקטל אשתנינת לשיצאה: