רד"ק על עמוס ז:טז

ועתה שמע דבר ה'. כי גם עליך בפרט אני מתנבא:

ולא תטיף על בית ישחק. כמו שאמר ונשמו במות ישחק ועל מלכות ירבעם נבאתי שהם עושים במות לפסילים ואתה אומר שלא אנבא עליהם בארצם האל יתברך שלחני ולא אמנע בעבור דבריך ואתה שתמנעני מלהנבא שמע שהאל יתברך דבר עליך רעה וזהו אשתך בעיר תזנה טרם גלותכם תזנה אשתך בעודה בעיר תזנה עם האויב הבא על העיר ואין זה כמו נשים בציון ענו כי העינוי הוא שלא ברצון האשה והזנות ברצון האשה וכל זה בעונש אמציה שתזנה אשתו לעיניו ובניו ובנותיו יפלו בחרב לפניו והוא יגלה וימות על אדמה טמאה וכל זה בעבור בזותו נבואת האל יתברך מצורף אל שאר עונותיו שהיה עובד עכו"ם ושאר עונות והאויבים היו הורגים הבנות והבנים הקטנים שלא יוכלו ללכת ברגליהם. לפיכך אמר

בניך ובנותיך בחרב יפלו. והגדולים היו מוגלים זולתי אותם שהיו נלחמים שהיו הורגים אותם האויבים בהתגברם עליהם:

ואדמתך בחבל תחלק. שחלקוה ביניהם האויבים הבאים לגור בארצם עם שאר האומות והם הגוים שהביא שם מלך אשור ויושב אותם בערי שמרון:

ולא תטיף. ולא תדבר וכן היה מטיף אל העם הזה אל תטיפו יטופון ויונתן תרגם לא תליף: