רד"ק על עמוס ו:ד

השוכבים. זכר מה שהם מתענגים במאכל ובמשתה ובסיכה ובשכיבה על מצעות נאות ובשמוע כלי שיר ונגונים אמר בכל מיני תענוגים הם מתענגים ולא זכרו יום הפורענות גם לא חלו ולא כאבו על אשר גלו:

וסרוחים על ערשותם. מן וסרח העדף שנותנים על ערסותם בגדים ארוכים ורחבים עודפים באורך וברוחב על צדי המטה וכ"ז ממיני התענוג, ורז"ל פירשו וסרוחים על ערשותם ענין סרחון אמרו שהיו מחליפים נשותיהם זה לזה ומסריחים מטותיהם בשכבת זרע שאינה שלהם, ויונתן תרגם ועמקין על ערסיהון,

ואוכלים כרים מצאן, פירוש כבשים שמנים, וחסר התאר כי הענין מובן וכן כצמר יהיו רוצה לומר כצמר לבן, מלובשים בגדים בגדים חמודות בגדי מלכות, ויש בעדרו זכר זכר תמים, ויונתן תירגם ואכלין פטימין מענא:

מתוך מרבק. מקום שמכניסים שם העגלים לפטמם, וכן לאשה עגל מרבק, ובדברי רז"ל הכניסה לרבקה ודשה: