רד"ק על עמוס ב:ז

השואפים על עפר ארץ בראש דלים. השופטים הם השואפים ומביטים ומכוונים שיהיה עפר ארץ בראש דלים שמשימים שוטרים תחתיהם אם לא יתנו העניים על פיהם יקחום בשער ראשם ויפילום בארץ וירמסום והנה עפר הארץ בראש הדלים, וענין זה הפסוק כענין מה שאמר מיכה ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה, וענין השואפים כמו השואפים אביון ויונתן תירגם דשייטין בעפרא וגו':

ודרך ענוים יטו. שיטו דינם במשפטיהם בשוחד שנותנים בעלי דינם העשירים, ודרך פירושו משפט ועסק האדם כמו את הדרך אשר ילכו בה ויאחז צדיק דרכו והדומים להם, וכן תירגם יונתן ודין חשכיא מסטן:

ואיש ואביו ילכו אל הנערה. ולא יבוש הבן מאביו לבעול בעולת אביו וזהו חלול שם קדשי שאמרתי להם קדושים תהיו כי קדוש אני השם מקדישכם וכיון שאתם מחללים קדושתכם הרי אתם מחללים את שם קדשי שקדשתי אתכם ואתם נקראים בשמי כי עם קדוש אתם לה' אלהיך: