רד"ק על עמוס ב:ד

כה אמר ה'. עתה התנבא על יהודה וישראל שהרעו מעלליהם והקדוש ברוך הוא נפרע מהם מעט מעט, ובימי מלכי יהודה הרעים היו חוטאים והקדוש ברוך הוא נפרע מהם מעט מעט לא להחריב ירושלם אבל אחר חזקיהו שהיה טוב אמר האל יתברך וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ואחריו מנשה שעשה הרע בעיני ה' מכל אשר היה לפניו והנה נשא האל ולא רצה להחריב ירושלם, וכן אמון הרבה אשמה ונשא האל יתברך יהואחז ויהויכין כי לא מלכו אלא ג' חדשים, והנה יהויכין היה השלישי ונשא האל והנה הם ג' ונשא האל יתברך, צדקיהו עשה הרע בעיני ה' ועליו נאמר ועל ארבעה לא אשיבנו. ולא אבה עוד לסלוח, וחרב הבית בימיו ועליו אמר כי על אף ה' היתה בירושלם וביהודה עד השליכו אותה מעל פניו:

על מאסם את תורת ה', לא אמר כי זה העון הוא הרביעי אלא אמר כי ברביעי הענישם הש"י על מה שעשו הם ואבותיהם שמאסו את תורת ה', וכתב הגאון רב סעדיה ז"ל את תורת השם המצות השמעיות וחקיו המצות השכליות:

ויתעום כזביהם. הם דברי נביאי השקר:

מאסם. האל"ף נקרא בקמץ חטף, ואמר ביהודה על מאסם תורת השם, וישראל גם כן מאסו את תורת ה' בכל הרע אשר עשו, אלא אמר ביהודה כן לפי שעמהם היתה כתובה בבית המקדש ומאסו אותה ולא פנו אליה עד אשר נשכחה מפיהם, כי חדוש היתה אצלם כשמצאוהו בימי חלקיה הכהן: