רבינו יונה על פרקי אבות ד:יח

רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חברך בשעת כעסו. שעל ידי זה יבא לומר דברים שאינם מהוגנים בו כי יוסיף כעס על כעסו:

ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו. כי בשעת העצבון הנחמה מוספת עליו כעס ובא לומר דברים לא טובים:

ואל תשאל לו בשעת נדרו. שלא ישאל ממנו הפתחים של היתר לומר אדעתא דהכי מי נדרת. כי בעודנו כעוס ונודר בא לפרש כל השאלות אשר ישאלוהו וישימם בנדר על דרך שלא יוכל למצוא לו היתר ונמצא כי יגרום לו רעה:

ואל תשתדל לראותו. ולביישו גם עתה בעת קלקלתו בשעת ההזיק או עשה עבירה והוא מתבייש מעצמו אין לך לראותו ולביישו: