רבינו יונה על פרקי אבות ג:י

הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. ר"ל מי שמשאו ומתנו נאה עם הבריות וכלם מכירים כי באמונה עם הבריות. וכדאמרי' במסכת יומא (דף פ"ו) כל תלמיד שקורא ושונה ונושא ונותן באמונה עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי פלוני שלמד תורה אשרי אביו אשרי אמו ( אמר המעתיק בגמרא שלפנינו איתא אשרי רבו) שלמדוהו תורה וכו'. ועל זה רוח המקום נוחה הימנו מפני שהתורה מתקלסת על ידו:

וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו. לא יהיה נקי מה' ומישראל:

רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית. שמבטלת התפלה בזמנה:

ויין של צהרים. שמבטל תלמוד תורה ומביא לידי עבירה:

ושיחת הילדים. שאותו השעשוע מושך את לבות בני אדם על ידי אהבתם את הנערים ונמצאת התורה מתבטלת:

וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ. וכמה רעות בישיבת כנסיות:

הן מוציאין את האדם מן העולם. כי על מה נברא אדם אך לעסוק בתורה והיא אורך ימים ושנות חיים. ואם לוקח הוא דברים כאלה ולמה לו חיים וראוי לטרדו מן העולם כי הבל הוא והבל ימיו ואחר שחיה כמה שנים ונתעסק בעסקו ולא הועיל הואיל שבטל התורה על מה יוסיפו לו ימים. משל למלך שנתן מאה כסף לעבדו והשליכם לים וחזר ובקש ממנו אחרים והלא ראוי שלא יתן לו יותר. כך מי שאינו עוסק בתורה: