רבינו יונה על ברכות יג.

ויש בזה דעת אחרת לרבינו האי גאון ז"ל שהוא אומר שמתפלל תפלת נדבה בין תפלת שחרית ומנחה בין תפלת מוסף ונראה למורי הרב נר"ו שאפשר לתת טעם לדבריו מפני שאע"פ שתפלות כנגד תמידין תקנום מאין לנו דבתפלת של נדבה ג"כ [נלך] אחר הקרבנות ואם אמרו בתפלת חובה [לא] נאמר בתפלת נדבה ועוד דכיון שהכל יכול להביא בתורת נדבה אלא השעיר בלבד מפני המיעוט שאינו יכול להביא נדבה נאמר שלא יתפלל נדבה אבל נראה למורי נר"ו יותר להעמיד דברי הרב אלפס ז"ל ולאו מטעמיה אלא הטעם שאין מתפללים תפלת מוסף נדבה כמו שאר תפלות של שחרית ומנחה מפני שתפלת שמנה עשרה הוא רחמים ובתפלה שיש בה רחמים יכול האדם לאומרה לבקש על עצמו רחמים כמה פעמים שירצה אבל בשאר תפלות של שבעה ברכות שאין בהם אלא שבח אין לו להתפלל בברכות של שבח בנדבה אלא מה שהותקן בלבד ולפ"ז נראה שאפי' בשבת תפלת שחרית אין לו להתפלל אותה נדבה כיון שהיא משבע ברכות בלבד ואין בה אלא שבח אלא אפשר לומר שיכול להתפלל אותה נדבה אע"פ שהוא שבח משום דכיון שהותקנה כנגד תפלה של שמנה עשרה שהוא רחמים לגבי זה דיינינן ליה כתפלת רחמים:

היה עומד בתפלה ונזכר שכבר התפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה הרי"ף ז"ל מפרש דמש"ה פוסק מפני שאם בא לגומרה נמצא כמי שמקריב שני תמידין כדמפרש ואזיל וא"ת לפי פירושנו שאנחנו מפרשים דברי ר' יוחנן בחידוש אמאי צריך להפסיק אח"כ והלא יכול לחדש בה ולא יהיה כמי שמקריב שני תמידין י"ל דכי אמרינן שהחידוש מועיל ה"מ כשמתחיל מתחלה לדעת כן אבל כשהתחיל מתחלה לדעת חובה אין חידוש מועיל לו אח"כ לפיכך פוסק:

ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו וכו'. הרי"ף ז"ל סובר שהיחיד יכול להתפלל בלא חידוש כדכתבינן לעיל וסובר דמש"ה נקט צבור לאשמועינן דדוקא בצבור צריך חידוש מפני שנראה כמתפלל עמהם שמתפלל לחובה אבל ביחיד לא ולדעת רבינו האי גאון ז"ל לאו דוקא צבור אלא ה"ה ליחיד ומאי דנקט צבור רבותא קמ"ל שאפי' [בציבור] סגי בחידוש ולא אמרי' יחיד לגבי צבור כמאן דלא צלי דמי כדכתבינן לעיל:

אמר ליה גומר כל אותה ברכה היה אומר הרב ר' אשר מלוניל ז"ל דדוקא בברכת אתה חונן בלבד שהיא ראשונה אמרינן גומר אותה ברכה אבל אם נזכר בשאר הברכות פוסק אפילו באמצע הברכה ואין זה נכון דהא אמרינן טעמא משום דבדין הוא דבעי לצלויי שמנה עשרה וכיון דאתינן בה מהאי טעמא שמעינן שאין לחלק בכל הברכות אלא כמו שגומר בראשונה כך גומר בכולן ודוקא כשטעה והתחיל בתפלת חול בשבת בתפלת שחרית אבל בתפלת המוספין אם טעה והתחיל בתפלת חול במקום תכנת שבת וכו' אינו גומר כל אותה ברכה אלא פוסק מיד דהשתא ליכא למימר דבדין הוא דבעי לצלויי שמנה עשרה שהרי אין תפלת י"ח בחול במקום מוסף וכן פסק רבינו מאיר ז"ל:

במאי קא מיפלגי רב הונא סבר היחיד אומר קדוש וכו'. כלומר רב הונא היה חושש למודים ולא היה חושש שיאמר החזן הקדושה בעוד שהוא מתפלל משום דס"ל שהוא יכול לומר קדושה בתוך התפלה נמצא שאין מפסיד כלום אבל מודים אינו יכול לאומרה אלא עם הצבור ולפיכך היה אומר שיזהר תחלה שלא יתחיל בענין שלא יוכל לומר מודים עם הצבור ורבי יהושע סבר שאין היחיד אומר קדושה ולפיכך צריך ליזהר שלא יתחיל אלא בענין שיאמר קדושה עם הצבור וכן הלכה:

ומנהגו של רבי' יעקב ז"ל היה שבשעה שהיה מתפלל והיו הקהל אומרים מודים היה שוחה עמהם כדי שלא ידמה כפורש מן הקהל ושאינו רוצה לקבל עליו לאדון למי שכל הקהל מקבלין אותו ואע"פ שאמרו שלא ישחה אלא בארבע מקומות ואם בא לשחות בסוף כל ברכה מלמדין אותו שלא לשחות זהו הוא לשחות לרשות אבל לדבר הצריך כמו זה שלא יראה כמו שפורש מן הצבור מותר והוא שלא יאמר שום דבר אלא שישחה בלבד:

ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה דילפינן תוך תוך מעדת מרגלים דהתם נמי כתיב הבדלו מתוך העדה הזאת מה להלן עשרה בלא יהושע וכלב אף כאן עשרה ולענין קדושה של ברכת יוצר אור וקדושה של ובא לציון גואל אם צריך עשרה אם לאו נחלקו בו המפרשים יש אומרים דבכלל דבר שבקדושה הוי ואין אומרים אותו בפחות מעשרה ואומר כשמגיע לשפה ברורה ידלג אותו אבל רבני צרפת ז"ל ומקצת הגאונים ז"ל אומרים שמותר היחיד לאומרו דלא הוי בכלל דבר שבקדושה אלא נקדישך שאנחנו מקדישין אותו ובכיוצא בזה אמרו שאין לנו לעשותו בפחות מעשרה אבל קדושה של יוצר שאין אנו מקדשין אותו אלא מזכירין הקדושה שאומרים לו משרתיו מותר ביחיד דאינו אלא כמו ספור וכן ג"כ ובא לציון כיון שאינו אלא פסוקים בעלמא שאנו אומרים אותם אין בכך כלום ולזה נוטה דעת מורי הרב נר"ו ודייק הכי מדאמרינן כל דבר שבקדושה ובודאי בכלל דבר שבקדושה הוי ק"ש שאין לך דבר שבקדושה יותר מדבר שיש בו עול מלכות שמים ואפ"ה אינו בכלל זה הדין דמותר לקרותה ביחיד וכיון שאנו רואים שק"ש אינה בזה הדין ומותר לקרותה ביחיד שמע מינה דכל דבר שבקדושה אינו רוצה לומר כל דבר שיש בו קדושה אלא הכי קאמר כל דבר שהותקן לאומרו בעשרה מתחלה משום קדושה אינו בפחות מעשרה ומשום הכי קורין ק"ש ביחיד (כמו בצבור) מפני שלא הותקנה מתחלה בעשרה וקדושה של יוצר אור ג"כ לא הותקנה בעשרה כמו הקדושה של נקדישך א"כ קורין אותה ביחיד ותדע שלא הותקנה מתחילה בעשרה כמו נקדישך שבכל נוסח התפלות תמצא כתוב בברכות יוצר אור בנוסח היחיד הקדושה וקדושת נקדישך אינה כתובה בנוסח היחיד דמשמע שזו בלבד התקינו בעשרה: