רבינו גרשום על תמורה יז.

עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא בקדשים:

גבי תמורה לקי. דהא כתיב יהיה קדש לרבות שוגג כמזיד:

וגבי קדשים לא לקי. אם שוגג (הוא) אבל המקדיש בעל מום קבוע במזיד עובר בה' לאוין כדאמרן בפרק קמא:

כסבור. להקדיש אדום והקדיש שחור לא קדיש כדתנן הקדש טעות בש"א הקדש ובה"א אינו הקדש:

כגון דאמר תצא זו לחולין ותכנס זו תמורה בקדושתה. גבי תמורה לקי כדאמרן בפ"ק לא יחליפנו בשל אחרים שאינו שלו דהיינו תצא שלי (זו) לחולין ותהא של פלוני [ואותה שלו תהא] תמורתה קדשה ולקי דהוי תמורה:

גבי קדשים. לא לקי דלא כתיב בהו יהיה:

[תניא א"ר מאחר כו' כדפרשינן בפ"ק. אי אתה מוצא אלא בוולדי קדשים דקדשי אגב אימיהו]. וכר' יהודה דאמר בשאר וולדות קדשים וולד עושה תמורה. אבל הני אין מקדישין לעשות [תמורה] דלא אלים קדושתיהו:

קסבר דינן כבהמה טמאה:

הרי בעל מום דלא קריב. [והא קדיש קדושת הגוף] וקתני דתמורה חלה עליו ותמורה (היינו) [הוי] קדושת הגוף:

בעל מום איכא במינו דקרב הילכך קדיש קדושת הגוף:

אף כל פסול הגוף. כגון הללו כלאים וטרפה לא קדשי קדושת הגוף לאפוקי בעל מום דפסול חסרון אבר [הוא] וקדיש קדושת הגוף:

והלא שרוע וקלוט [כתוב בפרשת בעלי מומין והללו] לית בהו חסרון דשרוע שנשתרבבה יריכו. קלוט שפרסותיו קלוטות כשל חמור דלאו פסול חסרון [אלא] פסולי הגוף נינהו כטרפה (והא) [וקא] קדשי קדושת הגוף כתמורה:

לאפוקי בעל מום דאיכא דקרב במינו [דליכא במינה דקרבה]. וכי תקשי לך טרפה נמי איכא במינה דקרבה ודמיא לבעל מום דאיכא במינו דקרב ותקדוש קדושת הגוף [כבעל מום]:

לא דמיא. טרפה לבעל מום להאי עניינא דבעינן למימר אלא דמיא לבהמה טמאה דמה בהמה טמאה אסורה באכילה אף טרפה אסורה באכילה [ולא] (הילכך לא) קדשה קדושת הגוף כבהמה טמאה לאפוקי בעל מום דמותר באכילה (הילכתא) [הילכך קדיש] קדושת הגוף:

צריכה מום קבוע לפדות עליה. אם רוצה לפדותה:

[ש"מ פודין את הקדשים להאכילו לכלבים. שהרי היא אינה ראויה לאכילת אדם דטרפה היא ואינה ראויה אלא לכלבים אלא עושה קדושה למות. דאינה בר פדיה אלא כונסין אותה לכיפה והיא מתה מאליה כלומר דנחתא לה קדושת הגוף:

ופליגא דר' אושעיא דאמר המקדיש טרפה הוי כמתפיס עצים ואבנים בלבד. כלומר דקדושת דמים [היא]. טעמא משום דהקדישה ואח"כ נטרפה:

את מוצא. דקדשה קדושת הגוף:

הא היתה טרפה מעיקרא. קודם שהקדישה לא קדשה קדושת הגוף:

קסבר. האי תנא ר' אלעזר כל דלא חזיא להקרבה לא קדיש קדושת הגוף וש"מ סבר דלא קדשה קדושת הגוף ותיובתא דשמואל דאמר (דקדשה קדושת הגוף דקדושת מת) [עושה קדושה] למות היינו קדושת הגוף [קסבר אע"ג דלא חזי להקרבה הא היו מעיקרא שהיו טרפה קודם שהקדישן פודין אלמא לא קדשה קדושת הגוף] תני היו טרפה מעיקרא אין פודין אותן:

ואיבעית תימא לעולם נעשו קא תני וקא דייק הא היו טרפה פודין האי תנא סבר כל היכא כו':

הדרן עלך יש בקרבנות