רבינו גרשום על תענית לא.

כל הכלים המשאילות זו לזו טעונות טבילה שמא דנדה היו. יום שכלו מתי מדבר וקבעו יום טוב לפי שחזר הדיבור למשה. יום שפוסקין מלכרות עצים למערכה ומיכן ואילך מוסיפין לעסוק בתורה:

תשש כחה של חמה. ואינה מייבשת העצים. יום תבר מגל כלומר מיכן ואילך אין צריכין המגל לכרות עצים:

ודלא מוסיף מלילות על הימים לעסוק בתורה [יסיף] לפי שכבר גדולין הלילות:

אפי' מקופלין חיישינן שמה ישבה עליהן נדה. לעשות מחול להצדיקים שהצדיקים עושין מחול והקב"ה יושב באמצע ומראין זה לזה ואומרים הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:

הדרן עלך בשלשה פרקים וכולה מסכתא ופרקיהון ארבעה וסימניהן הזכרת סדר תעניות שלשה: