רבינו גרשום על תענית יא.

דיתיב בארבא. ליכא משום מעיינא ואיתא משום מזוני. דאזיל מאונא לאונא. דשכיחי מזוני. משום מזוני ליכא משום מעיינא איכא:

רב פפא הוי אכיל סגי:

חסוכי בנים ולא כולי עלמא:

זו מדה בינונית שהרי מזכירין יום המיתה כדכתיב כי מחר נמות:

ההוא דמדכי בנפשיה. כלומר שנזיר שמצער עצמו מן הטומאה קרוי קדוש ולא ליושב בתענית. ההוא אשר חטא על הנפש דמסאב נפשיה על המת: