רבינו גרשום על מנחות צח.

לא שנא הכי ולא שנא הכי לא שנא בגובהה ולא שנא בכניסה הויא בת ה' ונשתיירו בהכניסה ב' טפחים טפח מיכן וטפח מיכן וכיון דהני ד' דיסוד ודקרנות לא הויא אמתא לא קא חשיב ליה (לא) במתני' דהמזבח היה וכו' (ולא קרא הארון וגו'):

כמה הוי גבוה המזבח חמשין ותמניא דאמה התחתונה בגובהה ואמה דקרנות נמי בגובהה באמה בת ה' כדאמר:

מקרנות ועד סובב. כ"ג טפחים דאמה דקרנות גבוהה ה'. ומסובב ועד החוט שיתא דהוו אמתא היינו דתנן אם עשאה לעולת העוף למטה מכ"ג אפי' אמה אחת כשירה:

דיקא נמי כדאמרן (דאמר) דאמה רוחב כניסה (ולא) וחיק האמה (אלא) בגובהה קאמר כדאמרן:

אף אנן נמי תנינא דר' מאיר דאמר כל האמות היו בינונית חוץ מדמזבח דתנן ר' מאיר אמר השלחן וכו':

מדקאמר בינונית מכלל דאיכא נפישא מינה. ב' מדות של אמות. ב' קנים:

היו בשושן הבירה. זה שער מזרחי שעליו שושן הבירה מצויירת:

אחת היתה זקופה באותה לשכה על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן וכו':

א) נראה דצ"ל כדי שיהו האומנין נוטלין בקטנה כשמתנין עמהם וכו'. בשמתנין עמהן לעשות המלאכה מתנין כך וכך אמות במדה קטנה של ו' והן מחזרין מלאכתן במדה גדולה:

ותרתי. יתירות עליה למה לי:

חדא. יתירה הקטנה למלאכת כסף וזהב. ויתירה הגדולה של אצבע לבנינא של חומות:

כדי שידעו מהיכן באו. שיכירו בניסין שעשה להן הקב"ה שמשם עלו כשנתן להן כורש רשות לעלות ולבנות הבית:

שתהא אימת מלכות. שיזכרו שהן משועבדין:

חזקיה ובר קפרא מפרשי דרב חסדא ורב יצחק:

אילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש מערכות של שש שש. שתים מערכות שש המערכת זו מערכה שלישית ב) של ששה לכך נאמר שתים עשרה ולפיכך צריך שלשה כצ"ל: שלשה לכך נאמר היינו שלש מקראות:

והא בעינן על המערכת ממש שלא יהא דבר חוצץ בין הבזיכין ללחם גמור:

על בסמוך ע"ג השלחן עצמו באותן שתי טפחי' ואויר שבין הסדרים:

מדכך היו בדיו מונחים לאורכו של בית מזרח ומערב ש"מ דארון לרוחבו של בית היה אורכו:

ולא היו נוגעין בפרוכת. שמבדיל בין הקדש ובין קודש הקדשים שתלוין ע"ג אמה טרקסין: