רבינו גרשום על מנחות צה.

כמין כוורת היה לה בתנור. לחלה והיינו הדפוס ודומה כמין טבלא מרובעת. אלמא דהלחם נמי מרובע כמין תיבה:

מהא לא תקשי אימא ופיה של דפוס דומה כמין טבלא. שהיה פיה מרובע מרוחב כדי שיכניס בו הלחם בריוח אבל למטה עשוי הדפוס כמין ספינה רוקדת:

ארבע סניפין. ב' לסדר זה וב' לסדר זה:

ומפוצלין מראשיהן. כדי לקבל הקנים:

כמין דוקרנין. כעין קנין שמתפרדין מלמעלה:

נפסל במסעות. כשהיו ישראל נוסעים ממקום למקום היו נושאין את השלחן עם הלחם שעליו:

חד אמר נפסל. דכיון דנסעו ממקומן הוה ליה חוץ ממחיצתו:

חד אמר אינו נפסל [אם] הוא (ו)במקומו (הוא) על השלחן:

מה בחניית המשכן נפסל ביוצא. חוץ ממקומו:

אף בנסיעתו [כי לא יצא] ממקומו לא מיפסיל ע"ג השלחן:

במסודר. שעדין ע"ג השלחן לא מיפסיל אע"ג דנסעו:

כי פליגי במסולק. שאם סלקוהו מן השלחן בשעת נסיעה וכרכוהו בבגד תכלת שעליו ובפרוכת והוליכוהו:

אע"ג שנסע כיון דעדיין הוא כרוך בין הפרכת אהל מועד [הוא] ולא מפסל ביוצא:

מה חנייתו כי לא מפיק ליה חוץ ליריעות לא מפסיל:

ואידך דפסיל והכתיב ונסע אהל מועד דמשמע אף על גב דנסע אהל מועד הוא ההוא (דנסע) לדגלים הוא דאתא. שיהא אהל מועד באמצע הדגלים בין דגל ראובן לדגל אפרים:

סילוק מסעות. היינו סילוק אהל מועד:

קדשים שהיו שם נפסלין משום יוצא וזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצה. כלומר שאין ראוין להכנס באותו מקום שהיה בו אהל מועד מפני שהיה קדוש:

מאי לאו דמאי קדשים נפסלין אפילו לחם הפנים קאמר:

אי אהל מועד דוקא דאע"ג שנסע אהל מועד הוא אפילו קדשים נמי לא ליפסלו:

אלא כי אתא רבין אמר ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי [לא פליגי] מאן דמכשר אמר במסודר ומאן דפסל אמר במסולק ולא פליגי והא ברייתא דאמרה דקדשים נפסלין דמשמע אפילו לחם נמי במסולק קאמר:

אימת מדלי. כלומר אימת מסלקי:

מצפרא תפוק לי דאיפסול בלינה. דבצפרא אכתי לא עבוד ביה קרבנות והני קדשים דהוו ביה מדאתמול הוו ואי לא מדלי אלא מצפרא הוה בהנהו קדשים נמי פסול לינה אלא מדלא איירי מפסול לינה ש"מ יש סילוק מסעות בלילה:

פשיטא דכתיב ללכת יומם ולילה דבליליא נמי מסלקי:

מהו דתימא הני מילי דאימתי אזלי בליליא כגון דעקור המסעות ביממא וכו':

הוגללו הפרוכות. שנסעו ממקום למקום:

הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם וקשיא ההוא דזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצה: