רבינו גרשום על מנחות ע:

דשרא. שיגלא בלשונם:

שבולי תעלא. אבינא:

אלא לידי סירחון. שמתגדלין אבל אין מחמיצין. מצטרפין זה עם זה. מכולן לכזית:

לענין חדש. שאם אכל כזית מכולן קודם הקרבת העומר לוקה:

מה התם בבציקות אוכלא בעיניה. דאין בה פסולת:

אף הכא נמי. בתבואה דאם היו שעורין בעינן שיהו קלופין שלא יהא בהן פסולת:

(והא תניא). הא בלחות. בשעורים לחות מצטרף אפי' בקליפה דנאכלין עם הקליפה:

מנא הני מילי. דכולהו חמשת המינים אסור לפני העומר:

אתיא לחם לחם ממצה. כתיב הכא ולחם וקלי וכרמל. וכתיב לחם במצה לחם עוני. ומצה אינה כשירה אלא מחמשת המינין:

ראשית ראשית מחלה. כתיב הכא ראשית קצירכם וכתיב בחלה ראשית עריסותיכם וחלה גמר ממצה:

ולקצור לפני הפסח. היינו לפני קצירת העומר אלא כיון דפסח י"ט הוא ולא קצרי משום הכי אמר לפני הפסח. אלא מדלא ערבינהו ש"מ דלאכול אסורה עד הבאת העומר ולקצור קודם קצירת העומר:

אלא אי אתמר דלא תקשי לחד מיניהו אסיפא איתמר: