רבינו גרשום על מנחות סג.

מחבת צפה. אין לה בית קיבול אלא חלקה היא דכתיב על מחבת:

ארחושי הלב. הרהורי הלב:

אמחבואי הפה כדאמרי אינשי קא מבח בוחי כלומר שנובח כלו' א) נראה דצ"ל כלומר שנובח בפה: מרחשת דאתיא ארחושי. כלומר דבור הפה. דבור הפה דכתיב ועל מחבת. כלומר מה שאופין בו אינן בתוכו אלא על גבו שאין לו בית קיבול:

האומר הרי עלי במרחשת. והוא הדין כי אמר הרי עלי במחבת ב) פירושו בזה הוא כמו פי' הקונטרס שהביאו תוס' בד"ה מספקא וע"ש. אי ודאי על שם כלים נקראו שזה כלי שמו מרחשת וזה כלי [שמו] מחבת יביא ואין בו ספיקא ואם על שם מעשיהם נקראו דהאי אתי ארחושי הלב והאי אמחבואי הפה ואיכא למימר איפכא ולא ידע מאי בעי לאיתויי:

וב"ה אומרים על שם כלים נקראו דכלי היה במקדש ומרחשת שמו ודומה מצד אחד כמין כלבוס כמו פגום כעין זה ועמוק היה הכלי כמין תפוחי הברתיים עגול כולו חוץ ממקום הכינוס ונמוך שאינו עבה הרבה:

וכן נמי בלווטי היוונים פרי האלונים:

כופח תנור קטן הוא כדי שפיתת קדרה אחת רעפים לבינים:

יורות ערביים. היינו אלפסות של אבן:

תנור תנור קרבן מנחה מאפה תנור וכל המנחה אשר תאפה בתנור:

שיהא הקדשן בתנור:

כלומר שיהא תנור מקדשן. כשרות בעזרה אם נאפו בעזרה בתנור קדש וכשרים אם נאפו חוץ מן עזרה אחומת בית פגי ואי ס"ל (דע') [לר"ש] דבעינן דליקדשינהו תנור היאך הן כשרין בחוץ הא קי"ל דאין כלים מקדשין בחוץ:

שיהא הקדשן לשום תנור כשהוא מקדישן מקדישן ע"מ לאפותן בתנור ולא במקום אחר: