רבינו גרשום על מנחות נו:

ר' שמעון מיקל מכולהו דאמר אף נשחט על אותו מום. דקסבר דמקיזו אף במקום שעושה מום וישחוט [אותו] על מום שנעשה בכוונה ויאכל כלו לכהנים:

במחמץ אחר מחמץ. היינו אופה אחר עורך:

אם על כרות הוא חייב. שעדיין נשתיירו בו מקצת ביצים:

על נותק לגמרי. לא כ"ש:

לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום. דהאי בכור שאחזו דם היינו בעל מום:

ורבנן סברי תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. כלומר כשהוא תמים וראוי לרצון אסור להטיל בו מום:

[ההוא] למעוטי בעל מום מעיקרו. שנולד במומו דאין אסור להטיל בו מום. סלקא דעתך אמינא הואיל ואסירי בגיזה ועבודה כדאמרינן בפרק הלוקח עובר פרתו של נכרי וכל שקדם הקדשם את מומן וכו':

אמר מום. כלומר יכול למימר מום ואמר כל מום לרבות: