רבינו גרשום על מנחות נד:

יש דחוי באיסורין. דאמרינן הואיל וצמק אע"פ שחזר ותפח כמאן דלית ביה שיעורא השתא דמי:

גרוגרות. תאנים שצימקו:

תורמין תאנים שלא צימקו על הגרוגרות במנין שאם היו צ' גרוגרות תורם עליהן עשר תאנים היינו במנין:

לכמות שהן כמות שהיו הגרוגרות קודם שצמקו:

שפיר קא תרים:

הוה ליה מרבה במעשרות. שהתאנה שהוא תורם יש בה כב' גרוגרות ואנן תנן דמעשרותיו מקולקלין. דההו' טופיינא לא איתקן דהוא לא אפריש מעשר אדעתא למיפטר ההוא טופיינא ומקולקלין נינהו דטבל וחולין מעורבין:

ואלא מאי לכמות שהן אימא סיפא. אלא אי אמרת לכמות שהן והני גרוג' חזינן להו כאילו הוו תאנים אישתכח דבהא מדה של גרוגרות אית תרתי דתאנים והוה ליה מרבה במעשרות:

אלא הכא בתרומה גדולה עסקינן וליכא למשמע מינה. דאפילו רישא דפשטת מינה לכמות שהן אמינא לך כמות שהן ודקא אמרת הוו ליה מרבה:

בעין יפה עסקי' דעין יפה תורם א' ממ':

שבמקצוע. כלי שעושין בו הגרוגרות:

צ' שבכלכלה. תאנים שלא יבשו:

ואי קשיא והרי שלא מן המוקף הן הא לא קשיא שסומכין הכלים זה על זה:

כשם שהתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה שנותן עיניו מצד זה של גורן ואוכל מצד אחר ויכול לאמוד בדעתו כמה סאין יש בו דכתיב ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה: