רבינו גרשום על חולין סו:

מכדי תני התם בנדה פ' בא סימן התחתון כל שיש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור:

אקשקשת קא סמכינן. כלומר דחזינן יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא לא נכתוב רחמנא סנפיר ונכתוב קשקשת:

כלומר השתא דקי"ל דקשקשת (כלבי) [לבוש'] נינהו נכתוב רחמנא קשקשת ולא נכתוב סנפיר ולא אתי למטעי דקשקשת היינו סנפיר:

תנו א) מכאן עד ד"ה מה כשהתיר שייך לעיל ע"א. רבנן אין לו עכשיו כו'. כלומר סנפיר וקשקשת:

כספטייס ואכספטיס גרסי':

מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים כדבעינן לפרושי לקמן איזהו מפורש ואיזהו סתם:

מנין לרבות בורות שיחין ומערות כו'. כלומר אע"ג דאין לו:

בימים ובנחלים אין חריצין ונעיצין לא. כלומר אע"ג דלית ליה אכול:

במים חזר וכלל. כלומר את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים: