רבינו גרשום על חולין נח:

הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שריא. כלומר הני תמרי שהתליעו בכד שמשימין אותן. בתר תריסר ירחי שתא שתלשו אותן מן הקרקע שריין דאמרינן הני תולעין עכשיו התליעו ומקום רביתא [דידהו] (הן) מן הפירות עצמן הן ולא עלו עמם מן הקרקע שהן שעלו עמו מן הקרקע כבר מתים בתוך י"ב חדש והני תולעין דהשתא לא השריצו על הארץ:

בקא מושקרון:

דידבא מושקא:

אימראי. כעסא:

ומצית מינה. כלומר מצית מיניה דמה ושבעת נפשך:

שיתין מאני ליטרין בקורנסיה. לשון קורנס:

אלא במאני דידהו. כלומר בליטרין שלהן זהו משהו:

א) נראה דצ"ל או שאין לה אלא שלש ה"ז מום לענין בכור איתמר ולענין קדשים ליקרב: אבל ברגל טרפה כלומר ניטל [ירך] וחלל שלה טרפה. אבל ברגל טרפה. כלומר ניטל ירך וחלל שלה טרפה לענין בכור איתמר ולענין קדשים ליקרב:

ואי שפכי להדדי כשרה. כלומר דאינו אלא אחת:

ההוא גובתא דהוה נפקא. כלומר לשון בני מעיים היוצאים כלומר שני כרכשות:

אבל יוצאין במקום אחד וכלין עד באצבע כשרה. כלומר יוצאין ממקום אחד ואינן הולכין אלא באצבע עד שמצטרפין זה עם זה ושופכין זה לזה כשרה:

כלין מלמטה. כלומר כלין קודם שיגעו למקום הדבק כשיעור אצבע אע"פ שפרודין זה מזה כחצי אמה במעיה. אבל קודם שיגיעו למקום הדבק כלין כשיעור אצבע כשרה:

ר' ישמעאל אומר הנוצה מצטרפת לכביצה. כלומר מטמא טומאת אוכלין דחשוב כבשר והיינו דא"ר יוחנן ר' יהודה ור' ישמעאל אמרו דבר אחד כשם שר' יהודה אמר ניטלה הנוצה פסולה דחשוב כבשר כך לר' ישמעאל חשוב כבשר אבל לענין טומאה כרבנן סבירא ליה דאין מצטרפין:

כרבנן סבירא ליה דלא מגין. כלומר לא מגין עליה ולא חשוב כבשר:

המעושנת היתה במקום עשן ונסתכנה:

והמצוננת. נצטננה:

או שאכלה הירדופני. סם המות דבהמה ומין עשב הוא:

חלתית. לסרא בלעז:

כלב שוטה. משוגע:

קשיא חלתית אחילתית ולמתניתין קשיא סם המות אסם המות:

כאן בקרטין. גבעולין טרפה כאן בסם המות דאדם טרפה אבל אכלה סם המות דבהמה כשרה:

היינו הרדופני. כלומר למה לי למיתנא תרתי זימני אכלה הרדופני או שאכלה סם המות כשרה: