רבינו גרשום על חולין לט:

שחטה ואח"כ חישב עליה. כלומר ששחטה א) נראה דצ"ל ששחטה סתם בלא מחשבה. :

רצה לשחק בה כלומר ואין כותבין. (כלומר) שאינו עושה אלא שחוק:

והוינן בה מעשה לסתור כלומר ברישא אמרינן רצה לשחוק בה ובסיפא אמר הוי גט:

אם הוכיח סופו על תחילתו הרי זה גט. כלומר כגון הכא דעלה לגג ונפל ומת:

אמר רשב"ג אם מעצמו נפל הרי זה גט. כלומר דהוכיח סופו על תחילתו הכא נמי שחט ואח"כ חישב הוכיח סופו על תחילתו ופסול:

אם היה רבו שני כהן כו'. כלומר שהרי הן שלו וקנאן:

ורשב"ג סבר הוכיח סופו על תחלתו. כלומר כשם שאמר הוכיח סופו על תחלתו לענין עבדים כך אמרינן סופו על תחילתו לענין שחיטה:

הלכה כר' יוסי כלומר כר' יוסי דמתני' (כלומר) דנכרי אינו יכול לפסול. הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי כלומר דאין הולך אלא אחר השוחט וכיון דישראל שוחט לית לן בה למחשבתו דנכרי:

יהב ליה זוזא לטבח ישראל מאי כלומר שיהא לו חלק בבהמה ששוחט:

דלא מצי מדחי ליה אסור. כלומר דאמרינן מחשבתו לע"ז ואי לא א"ל רישא והר כלומר א"ל אם אתה רוצה לקבל זוזא לחיי ואי לא הכה ראשך בהר. אין שוחט לא לתוך ימים. כלומר משום ע"ז דאמרינן א) נראה דצ"ל לאיסריה ור"ל שר של ים וכעין זה בע"ז (דף מ"א ע"ב) שבקיה איסריה לדגון ופירש"י שר שלו כמו איסריה דעניותא. לאיסורא דימא קא שחט אבל שוחט הוא לתוך אוגן של מים כדבעינן לפרושי: