רבינו גרשום על חולין לז.

ומאי תיסוק אדעתין דאסירא. כלומר מינה תלמד ומאי תיסק אדעתין דאסירא:

זאת החיה אשר תאכלו. כלומר למה אמרת מאי תיסק אדעתין דאסירא דכתיב זאת החיה אשר תאכלו כו':

ומחיים בעשה. כלומר חיה אכול [שאינה חיה לא תאכל] טרפה מיבעיא:

כלומר דמחסרא כגון ניטל הטחול א) הדבר צ"ע דהא בניטל הטחול או דניטל הכליות תנן בהדיא דכשרה ונראה דט"ס הוא וצ"ל ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום או שניטלו צומת הגידין ניטל הירך וכו': ניטלו הכליות ניטל ירך וחלל שלה:

ולעבור עליו בעשה ולא תעשה. כלומר בעשה חיה אכול לא תעשה ובשר בשדה טרפה לא תאכלו: