רבינו גרשום על חולין ב:

ממאי. דלכתחלה הוא ותיקשי לך א) נראה דצ"ל ותקשה לך מסיפא דתני ושחיטתן כשרה דמשמע דיעבד כדאקשינן וכו'. דיעבד כדאקשינן ברישא:

וקסבר חולין שנשחט שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי ב) אולי צ"ל ואיצטריך למימר דאעפ"כ שוחט כענין זה. למימר אע"פ שוחט כענין זה דבעינן למימר כיצד הוא עושה:

שמא ישהו כלומר שמא ישהו כשיעור שהייה דקה לדקה וגסה לגסה:

שמא ידרוסו. לא יעשה הולכה והבאה כדין שחיטה ושמא יחלידו הסכין בין סימן לסימן ויחתכו הסימנים ממטה למעלה. ולמה לא תנן שמא יגרימו ושמא יעקרו בדין הוא דליתני ואמאי לא תני יש מהם דצריך לעמוד עליהם שישחטו [יפה] ואיזו זו זו שהייה ודרסה וחלדה שאי אפשר להבחין [אחר כך] אי שהה אי דרס והחליד או לא אבל הגרמה ועיקור אפי' לאחר ששחט אפשר לראות אם הגרים או עקר או לאו:

אלא עד כמה ליתני וליזיל. עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה. כלומר כיון דסליק מחרש שוטה וקטן אם שחטו מבעי ליה למיתנא: