רבינו גרשום על חולין קה:

לא שנו אלא שאין היד סולדת בהן. כלומר אלא שאין היד נכוית בהן אבל היד נכוית בהן אסור:

כי קורטא בכורא. כלומר כקרטין של מלח בשלשים סאין:

שמא יארע דבר קלקלה בסעודה. כלומר שמא יקפיד בשעה דנקיט כסא בידיה או מאכל או משקה וישפכנו ויארע קלקלה בסעודה:

דקשי לרוח צרדא. שנופל מאותו חולי:

ולא אמרן אלא חוץ לד' אמות. כלומר הא דאמרן דלא לישקול איניש מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא ויתיב אתכא:

חוץ לד' אמות. כלומר שרוצה ליטלו חוץ לד' אמות מן השלחן ואי עביד קשה לרוח צרדא למאן דנקיט כסא בידיה:

האי דכנשי נישוורא. כלומר האי דמיכנשי פירורין מתחת השלחן:

משום מנקרותא. כלומר שרוצה לנקר ביתו:

א"ל מר. זהו רבה:

הוה קא אכיל נהמא (איכלא) [איבלי]. כלומר ביני עשבים:

אפקוה לההוא גברא מביתיה. כלומר לעניות:

חופיא. אשקומא בלע"ז:

לכרסם. קדרן בלע"ז מי שאינו יכול להוציא ניעו זהו קדרן בלע"ז:

מנפחביה קשי לרישא. כלומר לחולי של ראש:

מדחיה קשי לעניותא. כלומר מדחהו בידו קשי לעניותא:

שיכרא מעבר ליה. כלומר לישתי שיכרא אחריו וירפא:

דשיכרא מים. כלומר מאן דשתי אופיא משיכרא לישתי מיא בתריה וירפא:

דמים לית ליה תקנתא:

[בתר עניא]. דעני אורחיה למישתי מיא:

מכישא דאסר גינאה. כלומר מאותו קישור שקשר בעל הגינה למכור:

אמרה מלתא אסרה לארבא. כלומר אמרה מלתא דכשפים:

לא קטיל לכו כינה. על בגד שלך:

תותי מרזבא. צינור:

משום שופכין. כלומר ששופך הצינור מים עליו:

הנהו שקולאי. בני אדם שנושאין משואות:

בעי לאיתפוחי תותי מרזבא. [את הוא דשנית]. כלומר אתה עשית שינוי דבמקום רבים הזקתה:

האי דשדי מיא מפומא דחצבא. כלומר כשאדם רוצה לשתות ושופך מעט מים תחלה קודם שישתה:

משום ציבוואתא. כלומר כשראיתי ששופכין מים בתחלה אמרתי משום ציבי דאית ביה במיא עושין כן:

משום דאיכא מים הרעים. כלומר דשרי עלייהו רוח רעה: