רבינו גרשום על בכורות נט.

ואיתקש מעשר בהמה למעשר דגן. דכתיב עשר תעשר בשתי מעשרות הכתוב מדבר כו'. ובסיפרי כתוב ונחשב לכם תרומתכם ולא כתיב א) אולי צ"ל ולא כתיב התרומה בשתי תרומות הכתוב מדבר וכו' וכוונתו מלשון תרומתכם מפקינן דמיירי בשתי תרומות דקרי ביה תרומותיכם ועי' רש"י ותוס' בביצה (דף יד ובמנחות דף נד) דפי' בדרך אחר ע"ש בב' תרומות הכתוב מדבר אלא כשם שתרומה גדולה ניטלת במדה ובמחשבה כך תרומת מעשר:

מאיליו הוא קדוש. אפילו לא קראו עשירי ולא קדש:

דאיברר ליה עשירי. שיצא חוץ ולא קראו אחד אלא שתק:

אי נמי דאחוי עילויה. שרמז בידו [עליו] שהוא עשירי:

דלמא דאיפטרו במנין הראוי. שכשיצאו אלו עדיין היה העשירי שבדיר חי והיה ראוי להשלים מנינו ומשום הכי פטירי ולא משום שיהו מעושרין ודאי:

הא מני. דתשיעי נאכל במומו ר' שמעון דלא נעקר שם עשירי מעשירי: