רבינו גרשום על בכורות לד.

אמר מום דבידים ואמר כל מום שלא יגרום:

ור"י סבר תרומתי כתיב כלומר דתרומה טהורה בעיא שימור ולא תלויה:

דר' אליעזר סבר יש אם למקרא. כדקרינן ליה תרומותי:

ורמינהו בבגדו בה. א) גירסת רבינו כגירסת התוספות בד"ה אילימא. כיון שפרש טליתו עליה לשום יעוד שוב אינו רשאי למוכרה אלמא דאזיל אחר מסורת דפשטיה דקרא הוי לשון בגידה כלומר כיון שבגד בה שמכרה פעם אחת שוב אינו רשאי למכרה:

ור' אליעזר דריש בתר מסורת לשון בגד טלית דאי כפשטיה מיסתייה למימר בבגד בה מדכתיב בבגדו היינו בגד והא מילתא קשיא לההיא דגמרינן במסכת קדושין דהתם קאמר במאי קא מיפלגי ר' אליעזר סבר יש אם למקרא ס"א משמיה דר' יצחק האור' ז"ל כיון שבגד בה שוב אין לאביה רשות בה דברי ר' אליעזר אלמא קסבר יש אם למסורת למאי דכתיב בבגדו ולא כדקרינן בבגדו. וקשיא נמי להאי דקידושין דהתם אמר ר' אליעזר דכיון שפירש טליתו וקאמר יש אם למקרא אלא בלך פליגי ואני הנה נתתי לך:

הראויה לך שהיא טהורה שמור:

הלכה כר' שמעון. דברייתא דאמר אף נשחט על אותו המום. טעמא דרבן גמליאל דאמר לא יחדש בה דבר היינו כר' אליעזר שמא יבא אליהו ויטהרם:

הצורם. הפוגם במתכוין הרי זה לא ישחוט עולמית דקנסינן ליה:

וחכ"א. לא ישחוט על זה אבל כשנולד בו מום אחר ישחט עליו: