רבינו גרשום על בכורות כה.
Rabbeinu Gershom on Bechoros 25a (Rabbeinu Gershom on Bekhorot 25a) · רבינו גרשום על בכורות · free full Hebrew text
Open in the reader →ומי אמר רב הכי. דדבר שאין מתכוין מותר:
מסוכריא דנזיתא. פקק של צמיד חבית:
אסור להדוקיה. לסותמו משום סחיטה:
אפילו לרבי שמעון. דאמר דבר שאין מתכוין מותר מודה דאסור:
אמר רב הלכה כרבי יהודה. דאמר דבר שאין מתכוין אסור:
כלאחר יד. כלומר שלא לשום עקירה אלא לצורך שחיטה דאין דרכו בעקירה אלא בגזיזה:
חייב משום גוזז דתולדתה דגוזז הוא:
דהיינו אורחיה דכנף בתלישה אבל תלישה דצמר לאו היינו אורחיה ולאו היינו כגוזז:
רבי יוסי סבר לה כרב. דאמר דבר שאין מתכוין אסור:
גוזז. השחור במספרים היינו כדי להכשירו:
ואינו חושש. משום גוזז בקדשים דדבר שאין מתכוין מותר:
שאני פרה דלאו בת גיזה. משום הכי אינו חושש אבל לעולם דבר שאין מתכוין אסור סבירא ליה:
ת"ל לא תעבוד ולא תגוז. ולא תגוז נדרש לפניו ולאחריו ויליף לא תעבוד מלא תגוז:
והא איכא איסורא דרבנן. ואמאי קאמר ואינו חושש:
דלא שכיחא דכולן לא הוו אלא ז' א) כדתנן בריש פרה ולא גזרו בה רבנן ולעולם דבר שאין מתכוין אסור. ומשיב התלמוד ואמאי גוזזן כשהיא מקודשת הפרה וליחלה על גבי דמים ולפקה לחולין וליגזיה כשהיא חולין:
דמיה יקרין. ואין לו כ"כ דמים כדי לפדותה בשוייה:
ב) גי' רבינו בגמ' ואב"א כי איתרבי שור לגיזת זנבו ועי' בשיטה אות ה' בגיזת זנבו ולא בשאר גופו:
בקופיץ. כלומר שבקופיץ תולשו דהיינו כלי:
תני לקופיץ. כלומר שביד תולשו כדי לעשות מקום לקופיץ:
לכתחלה או דיעבד. דהתולש משמע (דיעבד) [לכתחלה] דהאי וכן אתולש קתני ומשמע לכתחלה כלומר כמי שאמר דעושה מקום דהיינו לכתחלה קאמר וכן התולש. כלומר דלכתחלה תולש או דלמא האי וכן אלא יזיזנו קאי כלומר וכן התולש לא יזיזנו ממקומו נמי אבל אכתי לא ידעינן אי תולש לכתחלה או דיעבד:
השתא התם דשחיטה מוכח עליו שאינו עושה בשביל צמר אמרת לא יזיזנו התולש לראות מקום מום דהכא לא מידי מוכיח עליו דאין ניכר המום לעלמא מיבעיא דלא יזיזנו אלא ש"מ האי וכן אתולש קאי דתולש לכתחלה כמו עושה מקום ש"מ:
שער בכור בעל מום. צמר שלו שנשר מקצתו:
והניחו בחלון. לפי שצמרו אסור לגמרי מחיים דפסולי המוקדשים אסורים בגיזה ועבודה:
ואח"כ שחטו במומו עקביא בן מהללאל מתיר. דכי היכי דשחיטה מתרת הכל בשר ועור וצמר שעליו הכי נמי מתרת זה שנשר: