רבינו גרשום על בבא בתרא פא.

כסיתא. בלע"ז קוריי"ל. קורלו:

פיס' אם הגדילו. הגופות שהיו מתרחבות הרבה לכאן ולכאן אע"ג שהצל רע לבית השלחין לא ישפה המוכר לענפין. כלומר לא יקצוץ אותן ענפין דמצי למימר הלוקח כי היכי דאין לי בקרקע שלך כלום שאם ייבש האילן אין [לי] רשות לנטוע אחר במקומו ה"נ אין לך רשות באילנות כלום לשפות. ואותן בדי אילן העולין מן הגזע היינו שעולין מן האילן עצמו בסמוך לארץ דלוקח הוי משום דהאילן שלו: ומן השרשין:

שהן א) אולי צ"ל שהן בתוך הקרקע של בעל הקרקע. כרחוק האילן של בעל הקרקע משום דכקרקע דמי:

ואם מתו. האילנות שיבשו אין להם קרקע ליטע אחרים במקומן:

הגדילו. הענפים חוץ מקרקע שלו ב) נראה דצ"ל ששייך לאילנות. ששייר לאילנות:

ישפה. המוכר מפני שהצל רע לבית השלחין:

מביא. בכורים:

ואינו קורא. משום דלא קנה קרקע:

אפי' בלוקח פירות מן השוק. מביא וקורא:

מכדי תנא ליה. ר' מאיר במתני' דהקונה ב' אילנות יש לו קרקע כיון דאשמועינן דיש לו קרקע ממילא שמעי' לטעמי' דמביא וקורא למה למיתנא בדוכתא אחריתא דמביא וקורא. אלא לאו ש"מ להכי דלוקח פירות מן השוק דמביא וקורא:

והא כתיב אשר תביא מארצך. ולהיכא דלקחן מן השוק לאו ארצו היא:

למעוטי אדמת עכו"ם. דאי קבלה באריסות או בקבלנות אינו מביא וקורא דלאו אדמתך קרינן ביה:

והא כתיב אשר נתתה לי ה'. ולהיכא דלקחן מן השוק לא מצי למקרי הכי: ומשני היינו דיהבת לי זוזי וזבני בהו פירי:

תיובתא. דרב יהודה אמר שמואל דאמר לעיל דמביא וקורא: